ריפס מעליות - לוגו

בדיקת מעלית – שאלות נפוצות17/04/2020

• מהי מטרת הבדיקה של המעלית? למה אני צריך את זה בכלל?

בדיקת מעלית הינה בדיקה תקופתית האמורה להתבצע במעלית אחת לחצי שנה, ומחוייבת ע"פ פקודת הבטיחות בעבודה (1970). 

 

• מי מבצע את הבדיקה? האם חברת השירות שלי יכולה לבצע את הבדיקה בעצמה?

רק אדם המוסמך לבדיקת מעליות יכול לבצע את הבדיקה התקופתית. חברת השירות אינה יכולה לבצע את הבדיקה בעצמה. ניתן להקביל את הבדיקה לטסט לרכב, ואת פעולת חברת השירות למוסך המטפל ברכב.

 

• מי נושא באחריות לביצוע הבדיקה?

האחריות לביצוע הבדיקה מוטלת על בעל המעלית (בדר"כ ועד הבית). עליו ליצור קשר עם בודק מעליות מוסמך שיבצע את הבדיקה, אחת לחצי שנה.

ל "ריפס מעליות" 6 בודקים מוסמכים ואלפי לקוחות, כמובן ניתן לפנות אלינו בכל עת לתיאום בדיקה:

https://www.rips.co.il/contact/?cid=1

הערה: בדיקה ראשונה למעלית חדשה – מבצעת ע"י מכון התקנים, אך זו בדר"כ מתקיימת לפני אכלוס הבניין ובאחריות החברה המתקינה את המעלית.

 

• מה בודק הבודק? האם הוא יכול לפסול לי את המעלית?

תפקידו של הבודק הוא לוודא שהמעלית בטוחה לשימוש – כלומר, כל מנגנוני הבטיחות עובדים בצורה תקינה וכנדרש ע"פ התקנים והוראות מפקח העבודה הראשי.

הבודק בדר"כ אינו מתעכב על דברים שאינם קשורים בבטיחות (כמו "מאוורר חלש מידי" או "מעלית עושה רעש לדיירים בקומה העליונה" – למקרים מעין אלו יש לפנות לחברת השירות).

לאחר הבדיקה, מפיק הבודק תסקיר עם פירוט ממצאיו. התסקיר נשלח לבעל המעלית, לחברת השירות ולמפקח העבודה האיזורי של משרד העבודה. כאשר הבודק מוצא שהמעלית מסוכנת לשימוש – הוא גם מחוייב להשבית אותה (על כך בהמשך).

 

• כבעל המעלית, מה אני אמור לעשות עם התסקיר?

בתסקיר מפורטים הליקויים שמצא הבודק (אם ישנם), וכן פרק זמן לתיקונם. על חברת השירות לתקן את כל הליקויים שנמצאו בתסקיר.

למרבה הצער, לא תמיד תקפדנה חברות השירות לתקן את הליקויים במועד, ולכן כבעל המעלית עליך לוודא בעצמך שחברת השירות מתייחסת לתסקיר ומבצעת את התיקונים הנדרשים

 

• הבודק מצא ליקויים במעלית – האם בטוח להשתמש בה?

בתסקיר הבדיקה ישנו סעיף מסקנות מיוחד, בו רושם הבודק אחת מהאפשרויות הבאות:

א. "אין התנגדות להפעלת המעלית" – כלומר, המעלית בטוחה לשימוש. אין זה אומר בהכרח שאין לבצע תיקונים מסויימים (כמפורט התסקיר) – אך ניתן להשתמש במעלית בבטחה.

ב. "אין התנגדות לשימוש במעלית" – בתוספת התניה. במקרה זה השימוש במעלית בטוח אבל בתנאי. התנאי הוא בדר"כ תיקון הליקויים שנמצאו בתוך פרק זמן מסויים. אם עבר פרק הזמן והתיקונים לא בוצעו – השימוש במעלית אסור. בכל מקרה, במקרים כאלו כדאי ומומלץ להתייעץ עם הבודק.

ג. "יש סיכון בהפעלת המעלית" – במקרה זה, הגיע הבודק למסקנה שהשימוש במעלית מסוכן. על הבודק להודיע מיידית לבעל המעלית, לחברת השירות ולמפקח העבודה שהמעלית אסורה לשימוש, ולהשבית את המעלית בעצמו. תסקיר כזה מסומן בחותמת אדומה ובולטת "אסור לשימוש".

 

• הבודק קבע שהמעלית אסורה לשימוש – מה עכשיו?

במקרה כזה חל אסור להשתמש במעלית עד לתיקונה.

איך תדע שהמעלית תוקנה כנדרש? למרבה הצער לא תמיד תדע. הרבה פעמים חברת השירות מפעילה את המעלית – מבלי שהתיקונים הנדרשים בוצעו (מסיבות שונות כגון הצעות מחיר שלא אושרו ע"י הוועד, אי הבנה וכו') – זהו מצב מסוכן!

כבעל המעלית יש לך אחריות (מוסרית וחוקית) למנוע את הפעלת המעלית עד לאחר תיקונה – דרוש מחברת השירות מכתב המאשר שהליקויים במעלית תוקנו, ועד אז אל תאפשר שימוש במעלית. נכון ... המעלית חשובה ואפילו קריטית לחיי היום יום - אבל בטיחות מעל הכל!

בנוסף, סביר להניח שימים לאחר הבדיקה תקבל צו בטיחות ממפקח העבודה האיזורי – על כך בהמשך.

 

• הבודק הדביק מדבקה צהובה – האם זה אומר שמהעלית בטוחה?

לא!!!

מסקנות הבדיקה נרשמות אך ורק בתסקיר הבדיקה. המדבקה הצהובה אינה מאשרת את תקינות ו/או בטיחות השימוש במעלית. כל תפקידה הוא לציין מתי התבצעה הבדיקה האחרונה, ומהו התאריך האחרון לבדיקה הבאה.

בהחלט יכול להיות מצב בו במעלית ישנה מדבקה מעודכנת - אך המעלית אסורה לשימוש

במדבקות של "ריפס מעליות" ישנו QR CODE הניתן לסריקה ע"י טלפון חכם. סריקת הקוד תוביל לאתר המפרט את הליקויים שנמצאו במעלית, ומסקנות הבדיקה (מעיין תסקיר מקוצר), כמו כן יתריע האתר באם המעלית קיבלה צו בטיחות.

 

• קיבלתי צו בטיחות ממפקח העבודה האיזורי – מה זה אומר?

מפקח העבודה האיזורי הינו עובד ציבור מטעם משרד העבודה האמון על הבטיחות בתחומים שונים – כולל בטיחות במעליות. המפקח מקבל את סמכויותיו מכח "חוק ארגון הפיקוח על העבודה (1954)". נכון לעכשיו ישנם 4 מפקחים  איזוריים (מחוזות דרום, צפון, מרכז וירושלים), כולם עובדים תחת מפקח העבודה הראשי.

כאמור, המפקח האיזורי מקבל את כל תסקירי הבדיקה של כל המעליות במחוז עליו אחראי, ובסמכותו להוציא "צו בטיחות" בהתאם לנכתב בתסקיר. "צו בטיחות" משמעותו איסור שימוש במעלית. בצו עצמו יפרט המפקח את התנאים לביטול הצו - ברוב המקרים ידרוש המפקח בדיקה נוספת של הבודק המוסמך (שים לב – אותו בודק מוסמך שאסר על השימוש במעלית מלכתחילה) וזאת לאחר ביצוע התיקון ע"י חברת השירות. לעיתים יסתפק המפקח באישור בכתב מטעם חברת השירות שהליקויים תוקנו. בצו הבטיחות גם מפורטים עיצומים וקנסות באם לא יבוצע הנדרש בצו.

לעיתים, למרבה הצער, חברות השירות מתעלמות מצו הבטיחות ופשוט מפעילות את המעלית (ועוברות על החוק) – כבעל המעלית אל תיתן לזה לקרות! זהו מצב מסוכן!

נשאלת השאלה איך חברות שירות מרשות לעצמן לעבור על החוק? שאלה טובה! והתשובה – כי הן יכולות. כרגע החוק אינו מאפשר הטלת קנסות על חברות השירות אלא רק על בעל המעלית. יתכן שמצב זה ישתנה בקרוב.

קיבלת צו בטיחות – השימוש במעלית אסור עד לביטול הצו – דאג לקיום הדרישות המופיעות בצו כדי לבטלו

 

• קיבלתי צו שיפור ממפקח העבודה האיזורי – מה זה אומר?

מפקח העבודה האיזורי רשאי להוציא "צו שיפור" למעלית. צו השיפור מחייב את בעל המעלית לדאוג לתיקון המעלית (ע"פ המפורט בתסקיר הבדיקה) עד לתאריך מסויים. במקרה כזה ניתן עדיין להשתמש במעלית, אך יש לדאוג לתיקונה עד לתאריך האמור. "צו השיפור" יוצא בדר"כ לאחר שאצל מפקח העבודה התקבל תסקיר בו ליקויים שחוזרים על עצמם (כלומר - הופיעו גם בתסקירים קודמים) ושאינם מסכנים את המשתמשים במעלית באופן מיידי - ליקויים בהם חברת השירות ו/או בעל המעלית לא טרחו לטפל.

 

לסיכום: כבעל המעלית יש לך אחריות, גם מוסרית וגם חוקית, לדאוג לבדיקה ולביצוע ההערות בתסקיר הבדיקה. אל תתעלם! מדובר בחיי אדם!

חשוב לדעת - כדאי ורצוי להתייעץ עם הבודק - זה רשאי לייעץ בנושאים הקשורים לתסקיר הבדיקה שהוציא. ניתן גם לפנות למפקח העבודה האיזורי, בכל שאלה הקשורה בבטיחות המעלית.

 

מעלית זה כלי רכב- ואתם אחראים עליו!05/01/2020

מחשבות על "אסון המעלית", 4.1.2010:
בתור מהנדס-בודק מעליות, המוות המיותר והמזעזע של סתיו הררי ודין שושני ב"אסון המעלית" השבוע נגע לי בבטן הרכה.
לא יודע מה בדיוק קרה שם, לא רוצה לנחש, ומפחד לדמיין.

בעבודתי אני רואה מאות מעליות בחודש, ויש לי כמה דברים שמאד מתסכלים אותי בהתנהלות וועדי הבתים בישראל.
אולי הפוסט הזה יגיע למספיק מהם, וקצת ישנה משהו.

מתנצל שזו קצת חפירה, אבל צריך להוציא את האנשים מהאדישות:

  • כל מעלית בארץ נבדקת בבדיקת בטיחות על ידי מהנדס-בודק מעליות (נעים מאד) כל חצי שנה. הבודק מוציא סיכום עם מסקנות הבדיקה- "תסקיר", אותו הוא שולח לוועד/לחברת האחזקה של הבניין, לחברת השירות של המעלית, ולמשרד העבודה שמפקח על כל המעליות בארץ. לצערי, בחלק מאד גדול מהמעליות- התקלות שעולות בבדיקה לא מתוקנות והמצב רק מחמיר. זה נובע מהרבה סיבות מעצבנות, אבל קודם כל- בגלל האדישות של וועדי הבתים. 

    מה עושים? וועדי בתים צריכים לקרוא את התסקיר של הבודק (ראבק, זה כמה שורות פעם בחצי שנה!), לוודא שהתקלות שעלו בבדיקה הקודמת לא כתובות שוב בתסקיר החדש, ולדרוש אישור בכתב מחברת השירות של המעלית שכל הערות הבודק תוקנו.

    לסמוך על חברת השירות של המעלית או על חברת האחזקה של הבניין זה אחל'ה, אבל זה לא מסיר מכם אחריות כוועד. תפסיקו לטמון את הראש בחול!

    * יש לציין שאם המעלית במצב מסוכן, הבודק יסגור אותה לשימוש עד תיקון התקלה, וגם אז כדאי שתקבלו אישור כתוב מחברת השירות שהסיכון הוסר.
  • חברת השרות של המעלית מחוייבת ע"פ חוק להעביר לנציגי הבניין הדרכת חילוץ ממעלית (ללא תשלום), כדי שהם לא יהיו חייבים לחכות לטכנאי אם מישהו תקוע. כדאי שזה יהיה יותר מדייר אחד, וכדאי שכל הדיירים יידעו מי עבר את ההדרכה הזו. ע"פ החוק, החברה צריכה להעביר את ההדרכה הזו באופן תקופתי.
  • ספציפית לגבי שטפונות והצפות- קיימים חיישני מים שמותקנים בפיר המעלית ובמקרה של הצפה מונעים ירידת המעלית לקומה התחתונה. מניח שחברות המעליות הגדולות בארץ יישמחו לייבא אותם ולהתקין, אם מספיק וועדי בתים יידרשו זאת. 
  • יש מעליות ישנות מאד בארץ. חלקן במצב בינוני. מכיוון שאין "פג תוקף" רשמי למעליות, הרבה מעליות בנות 40, 50 ויותר שנים קיימות בארץ. האם הייתם מרגישים בטוחים בנסיעה בכביש מהיר ברכב בן 50? אז ככה גם במעליות. מעלית משנות ה- 60 וה 70 בטוחה בסדר גודל פחות מהמעליות מהשנים האחרונות. במקום לשלם שוב ושוב על תיקונים, צריך לשפץ ו/או להחליף מעליות כאלו.
  • אחרון חביב- וועד הבניין, כנציג הדיירים, נחשב בעל המעלית אל מול החוק, והוא זה שאחראי על מצבה של המעלית- יש לכך גם משמעויות פליליות במקרה בו (חס וחלילה) מתרחש אסון.

    אתם ועד בניין? יש לכם אחריות. אל תתעלמו ממנה.

 
 

זהירות על האצבעות13/06/2019

מידי פעם יוצא לי לשמוע על מקרה של לכידת אצבעות, של ילדים ברוב המקרים, במרווח שבין דלת תא המעלית לבין המשקוף.
התוצאות יכולות להיות קלות – שריטות ושפשופים קלים, אך עלולות להיות חמורות – חתכים ושברים.
למה זה קורה?

חלקכם בוודאי יודעים שלדלתות המעלית קיימות מספר הגנות: מגביל כח סגירת דלת (עד מקסימום 15 ק"ג),לחצן "פתח דלת"' עין פוטו אלקטרית לחלקן, טור תאים (שפירושו טור עיניים לכל גובה הדלת) – חובה לכל מעלית שיוצרה משנת 2007 ואילך.

אבל, האם ידעתם שכל ההגנות האלו פועלות רק בכיוון סגירת הדלת!!?? אין עד היום ולו הגנה אחת הפועלת בכיוון הפתיחה!!

ילדים ודלתות של מעליות - שילוב רע

הילדים, הסקרנים מטבעם, עלולים להניח את ידיהם על דלתות המעלית המצופות לרוב בנירוסטה מבריקה. כשהדלת נפתחת, ידיהם עלולות לנוע עם הדלת ולהימשך, עקב כח החיכוך בין היד לפני הדלת, היישר לתוך המרווח שבין הדלת לבין המשקוף.

ההורה המבוהל נעמד מול הדלת ומנסה למשוך אותה חזרה ואינו מצליח! הוא אינו מודע לכך שבעצם הוא מסתיר את העיניים הפוטואלקטריות ומונע את סגירת הדלתות.

מה שעליו לעשות הוא דווקא לזוז מעט כדי שהדלת תחזור להיסגר תוך כדי דחיפתה מעט כדי להגדיל את המרווח בין הדלת למשקוף. הטוב ביותר הוא במידת האפשר לבקש ממישהו להפסיק את המתח למעלית (בארון חשמל ציבורי בקומת קרקע) ואז לסגור את הדלת לאט לאט ובעדינות תוך הרחבת המרווח באמצעות מברג או כלי דומה ושחרור היד הלכודה.

המרווח בין דלת התא למשקוף הינו 6-10 מ"מ – די והותר למשיכת ידו של הילד פנימה.

איך למנוע את הסכנה? הגעתם או נכנסתם למעלית – התרחקו מהדלתות! והשגיחו על הילדים בכל זמן הנסיעה במעלית! 

כתבות נוספות

    הגדלת גופן הקטנת גופן שינוי ניגודיות איפוס